<h1>סמ"ק מצוריך סימן רפ"ט</h1>
<h2>דף לו:</h2>
שלא לבא על הגויה דכתיב (דברים ז') בתך לא תתן לבנו ובתם לא תקח לבנך. מפורש בפניםא). ובדרך זנות קנאין פוגעין בוב) ואם לא פגעו בו קנאים הוא בקללת מלאכי (פרק ב') יכרת ה' לאיש אשר יעשנה לא יהיה לו ער ועונה באהלי יעקב מגיש מנחה לה' צבאות אם ישראל הוא לא יהיה לו ער בחכמים ועונה בתלמידים ואם כהן הוא לא יהיה לו בן מגיש מנחה לה' (סנהדרין דף פ"ב), ובצנעא גזרו בית דין של חשמונאי משום נשג"ז פירוש נידה שפחה גויה זונה וכשיורדי לגהינם עולין הוא אינו עולה דמשכה ליה ערלתיה ולא מנשקר ליה פירוש לא מנכר ליה (ע"ז דף ל"ו, סנהדרין פ"ב, עירובין דף י"ט). א)0בשבעה עממים הזהיר הכתוב ואפילו בגירותן שיש שם תפיסת קידושין דורש רבא בפרק הערל (יבמות דף ע"ו) כשבעל עובר בלאו ורחב הזונה שנשאה יהושע מאומה אחרת היתה אבל שאר אומות שנתגיירו מותר להתחתן בהם, עכ"ל ס"ג (הלכות איסורי ביאה סי' קי"ב). ב)0פי' קנאין לשם שמים והרגוהו הרי אילו משובחין וזריזים ואין הקנאי רשאי לפגוע בו אלא בשעת מעשה והוא שיבעול לעיני עשרה מישראל או יותר אבל אם פירש ממנה אין הורגין אותו, עכ"ל ס"ג (שם).
